פרישה, אבן העזר קיא:יז

אז א"צ שיהא שם מותר (ר"ל ואז חשבינן כל מותר על כתובת ב"ד הראשונה שמתה בחייו כאלו הוא במזומן ומקוים ביה נחלה דאורייתא אע"פ שהן פורעין כתובה השנייה ודוקא כשמתו כל הנשים בחייו שאז כל הבנים גובין מכח התקנה לפיכך בעי' מותר דינר כ"פ): ול"ד לב"ח הנ"ל דשם שייך טעם דב"ח מכאן ולהבא הוא גובה וכמ"ש לעיל משא"כ בכתובה דאלמנה דמיד בשעת מיתה נתחייב לה כתובתה ובפרעון כתובתה נתקיים נחלה דאורייתא: