פרישה, אבן העזר קיא:יא

ולא אמרינן בפרעון חוב כו' (פי' כדלקמן אצל אם מתה אחת בחייו ואחת לאחר מותו כ"פ) וכתב רש"י דה"ט כיון שבשעת מיתה לא היה שם מותר זכו מיד בני הכתובה מקטנה לחלוק בשוה וכשבא אח"כ ב"ח לגבות חובו ה"ל כדבר שנתחדש אח"כ ביניהן דהא קי"ל ב"ח מכאן ולהבא הוא גובה ואינו מבטל הזכות שזכו כבר בני הקטנה מידי דהוי אמועטין ונתרבו עכ"ל: