פרישה, אבן העזר יא:ז

אלא שהבעל ראה אותו כו' ואע"ג דאמרינן אין אשה נאסרת על בעלה אלא בשני עדים ובקנוי וסתירה ע"פ עד אחד הכא כיון שראה דבר מכוער ויש ממש בקלא חשיב כשני עדים ועד"ר: (שלא הוציאו אויבים בין איכא אויבים לבעל או לנטען ר"ן ואע"ג דמעיקרא לא יצא על ידי אויבים אם ע"י אויבים לא פסק לאו כלום הוא מרדכי כ"פ):

ומיהו ע"י עדים שראו הכיעור אסורה כו' (פי' אפי' אין בקול ממש ויש לה בנים ועד"ר כ"פ) וה"ה אם ראה הבעל הדבר מכוער ויש ממשות בקול (ואין לה בנים כ"פ) דמוציאין בין מבעל בין מנחשד וק"ל: הוציאה הבעל בעידי כיעור כו' ואם ניסת לא תצא דוקא עידי כיעור אבל עידי טומאה אפילו יש לה כמה בנים נאסרה עליו עולמית כ"פ):

וניסת לאחר וגירשה שהאחר אפסקיה לקלא ואמר כן מדלא היתה נחשדת תחת בעלה השני ודאי קול ראשון נמי שקר כ"פ):