פרישה, אבן העזר קג:יב

והיא רוצה לקיים המקח וכתב בית יוסף וז"ל תימא כיון דכתב דטעמא משום דכיון דבשעה שקבלה הקרקע להכניסו לרשות הלוקח היה שוה מאתיים הוי כאילו כוונה להקנות הקרקע אם כן מאי איריא שהיא רוצה לקיים המקח אפילו אינה רוצה נמי עכ"ל ונלע"ד דהכי קאמר שהוזל כל כך עד שאינה רוצה לחזור במקח כגון שאין לה ריווח בהחזרה והיינו שאינם שוה עכשיו אלא מנה (אלא שרבינו היה לו להפך לשונו ולכתוב והיא רוצה לקיים המקח שהוזל כו') והוה אמינא כיון שמתחלה ועד סוף אינם ברשות אלמנה יהיה ההפסד ליתומים מה שאין כן אי לא הוזל כ"כ ואלמנה לקחה מידה אזי אינו כ"כ חידוש שיהיה ההפסד של אלמנה: