פרישה, אבן העזר י:ז

שנדר להוציאה יכול להחזירה דליכא למיחש לקלקולא רש"י ופי' לדבריו שהרי בידו היה להחזירה מיד לאחר שגירשה וקיים בזה נדרו וכיון שלא החזירה ודאי לא היה חפץ בה ואינו גרשה אלא מחמת שנאה כ"פ) לפיכך אפילו אמר בשעה שגרשה שאילו לא נדר לא היה מגרשה נ"מ ליכא למיחש לקלקולא. ולפ"ז אם נדר שתהא אסורה עליו לעולם ובשעת גירושין ג"כ אמר דמשום נדר זה מגרשה ג"כ הוא אסור להחזירה משום דיכול לקלקלה ולומר אילו הייתי יודע שיש לו פתח לנדרי לא הייתי מוציאה ודו"ק: