פרישה, חושן משפט צח:י

והא דכתבינן אדרכתא על נכסיו כשלא בא אדלעיל קאי כשאמר אתינא. וכשאמר מתחילה לא אתינא בזה כ"ר אחר כך בסי"ג פלוגתת הרמב"ם והרא"ש עי" שם ומ"ש בדרישה שם: חיישינן שמא יתקלקל פי' קרקע של מלוה שתבור ותפחות מדמיה רש"י אבל לא חיישנון שמא ג"כ יפחות הקרקע שהוא נוטל וגובה מב"ח שבודאי לא יפחיתנו במזיד אלא אדרבה יעבוד אותה לאכול פירותיו. אלא חששו שמא יארע לו אונם שלא יעבוד קרקע שלו או שאר מכה מן השמים וממילא יופסדו מטלטלין של זה שלא יהיה לו מקום לגבות אבל בגובה קרקע ליכא למיחש להכי דא"כ גם כשישאר ביד הלוה איכא למיחש להכי וק"ל: