פרישה, חושן משפט ט:ד

אלא אפילו שוחד דברים שם (ע"ב) יליף לה מדלא כתיב שם בצע לא תקח אלא שוחד לא תקח משמע כל מי שעושה אותם חד ואף על גב דהנך עובדא דמייתי רבינו עליה לא הוה שוחד דברים מ"מ מאחר דמהנהו עובדי מוכח דלא בעינן שוחד ממון ממש א"כ מסתבר לומר דאפילו שוחד דברים אסור דומיא דרבית דאסור בדברים כגון להקדים שלום למי שלא היה רגיל להקדים לו שלום כדאיתא בי"ד סימן ק"ס ושם יליף לה מדכתיב נשך כל דבר מל' דיבור והיותר נראה דהאי שוחד דברים דקאמר כאילו אמר שוחד עניינים וכן משמעות הגמרא דקאמר ה"ד שוחד דברים כההוא כו' ומייתי עלה עובדות הללו שכ"ר כאן וק"ל: