פרישה, חושן משפט פב:טז
Prisha, Choshen Mishpat 82:16 · פרישה · free full Hebrew text
Open in the reader →ואם אין הלוה טוען פרוע כו' עד כתב הרמב"ם כו" בפי"ד מהל' מלוה כ"כ ע"ש וממ"ש הרמב"ם והלה טוען שטר מזויף הוא כו' עד יש מי שהורה כו' מוכח דס"ל דלמ"ד דיכול להשביעו צריך לישבע שאינו מזויף אף שהשטר מקוים כי יאמר שמא דקדקת וזייפת והטעית הב"ד ונ"מ בזה דאפי' למ"ד אם עדיין הוא בתוך זמנו דאין משביעין בנק"ח אפי' כשבא לגבות מהלוה עצמו (כמש"ר בסי' ע"ח) כשטוען פרעתי מ"מ כשטוען מזויף הוא ומזויף גם הזמן משביעין אותו ודוחק: ומ"ש אלא ישלם אפי' אין בו נאמנות ואח"כ יטעון על המלוה כו' ונ"מ דאילו היה צריך לישבע מתחילה היה צריך לישבע שבועה דאורייתא כדין נשבע ונוטל אבל אם יטעון אח"כ יפטור נפשו בהיסת וזהו שסיים ואם כופר ישבע היסת ויפטור ועיין מ"ש בסמ"ע בישוב דברי מ"ו ר"מ דל"ת ממ"ש כאן אמ"ש בי"ד סימן קס"ט ע"ש ודוק: ואם טוען הלוה מחלת לי כו' כ"כ בעה"ת בשער כ"א: אבל מחילה כו' וחשוב כמו פרעון לפיכך כולי פירוש לענין זה חשוב כפרעון שאינו עוקר השטר ועדיפא נמי מפרעון דאפילו נאמנות ל"מ נגדו וכדמסיק וכה"ג יש לפרש בסמוך גבי תנאי: