פרישה, חושן משפט עא:ז

ודוקא שהעדים מעידים כו' בסמוך סעיף ט' מוכח דזה מדברי הר"י מיגא"ש וע"ש בדרישה: אבל הודאה מילתא אחריתא כו' לכאורה היה נראה הטעם דבשלמא כשמעידים על הפרעון דתרווייהו אממונא קמסהדי והמלוה אומר לא נתפרעתי חוב זה וכיון דהימניה הלוה מהימן טפי מינייהו אבל הודאה הו"ל מכי אמרו דהוא עצמו הודה קמייהו דנפרע חוב זה לא מצי למימר לא אמרי לכו מידי דומיא דעדים הניזומים בסל"ח ס"ו דאמרינן דאינן נאמנין על עצמן לומר לא עשינו כך וכך. אבל היותר נראה דטעם הדבר הוא כפשוטו כמש"ר דהודאה מילתא אחריתי היא ולזה לא האמינו: