פרישה, חושן משפט סא:יא

והא דכתבינן כו' משמע דאי לא מצי לפרשו בע"א היו הולכין אחר הל' בפרט אם יש למלוה זכות בו מיהו היינו דוקא אם רגילין לכתוב כן בכל השטרות ואז אמרינן דאדעתא דהכי קיבל הקנין וכ"ש אם מפורש בשטר בהדיא שקיבל עליו אותו ענין בפירוש בקנין ואין בוה משום דמתנה על מ"ש בתורה דהיינו דוקא בתנאי דעלמא אבל אין אחר קנין כלום וכמש"ל סנ"ו: אז יש לו רשות כלומר דכיון שנכתב כן הא לא נכתב לא. וכן בסמוך או יש לו רשות לעשות דין לעצמו פירוש נמי כיון ששעבד עצמו בשטר על כך הא לא"ה לא: