פרישה, חושן משפט נא:ג

שטר שאין חתום בו אלא ע"א כו' גם זה שם באשר"י כ"כ בשם הירושלמי דלא מחשב אפילו בע"א ושר"י כתב דטעם דהירושלמי הוא משום דכתיב מפיהם ולא מפי כתבם אבל ב' עדים החתומים במצות המלוה והלוה גלי בי' קרא דכשר דכתיב ואקח את ספר המקנה והנה ס"ל להשאלתות והראב"ד כהירושלמי וההיא דאמימר מפרשי דה"ק ע"א בכתב שלא מצאו לקיים אלא אחד מהן החתומים בשטר כו' (וכמ"ש לעיל בר"ס זה בשמו) אבל הרא"ש הוכיח שם דההיא דאמימר הוה כפשוטו והלכה הוא כתלמודא דידן דפליג על הירושלמי בזה ומחייבים שבועה אפומיה ושכ"כ בה"ג וכמש"ר בשמו: