פרישה, חושן משפט תכא:כ

וכן הדין באדם הרואה חבירו מכה אביו כו' וכן רואה א' מישראל מכה חבירו מדלא כלל הרא"ש בחדא בבא הרואה חבירו מכה אביו או אמו או את רעהו נראה דהדינים מחולקין דבתחלה כתב הרואה שחבירו מכה אביו או אמו והכה המכה להציל קרובו ממנו פטור וזה אפי' אם אנו יודעין שאינה עושה זה כדי לאפרושי מאיסורא כגון דיודעין ביה שלפעמים רואה ראובן מכה שמעון ואינו מוחה אפ"ה פטור כיון דקרובו הוא המוכה נתייחס לבבו בקרבו והכה הוא המכה כדי להציל קרובו ואח"כ אמר שהרואה חבירו מכה רעהו יכול להכות למכה כדי לאפרושי מאיסורא ומשמע הא אם יודעין אנו דלאו בר הכי הוא שמפרש מאיסורא ודאי לאו למצוה נתכוין אלא לשנאה עשה כן חייב כן נ"ל לומר וצ"ע לדינא: