פרישה, חושן משפט תכא:יא

המבקע ברה"י והזיק בר"ה כו' משנה שם ומפרש דבמציעתא אשמועינן דל"מ דהזיק בר"ה במקום דשכיחי רבים אלא אפי' הזיק ברה"י נמי חייב וברישא אשמועינן אף ע"ג דברשותו היתה הבקיעה אפ"ה חייבים ובסיפא אשמועינן אע"ג דהבקיעה היתה ברשותו וההיזק במקום דלא שכיחי רבי' אפ"ה חייב ונראה דאפי' לרש"י דפוטר לעיל בסעיף י' בלא ראהו הכא מחייב דשאני התם [דהוי] כמו נכנס בחצר המזיק: