פרישה, חושן משפט תי:לא

החופר בור בר"ה ונפל עליו שור כו' כ"כ הרמב"ם בפ"ב מהנ"מ מברייתא דס"פ ג"פ ע"ש: ומ"ש דנוטל מיורשי בעל הבור דמי שורו ר"ל ל"מ אם נשאר החופר חי דצריך לשלם לו דמי שור דהרי נפל לבורו אלא אפי' אם זה השור נפל עליו והמיתו אפ"ה יורשיו צריכין לשלם ולא הוה כשאר מלוה ע"פ דאינה נגבית מהיורשין והטעם דדוקא כשהמלוה היה באופן שי"ל שכבר כרע אביהן אמרינן דאין נגבית מהיורשין שמא כבר פרעו אביהן משא"כ בזה דבחיי אביהן לא נתחייב כלל ואיך נאמר שפרעו וק"ל: