פרישה, חושן משפט שסז:ו

הגוזל הגר ונשבע כו' עמ"ש לעיל בס"ה בדרישה בשם ב"י ומור"ם אי נשבע הוא דוקא או לא: ומ"ש אפי' זקפה עליו במלוה דהשתא הו"ל נכסי הגר ר"ל ל"מ אי מת הגר אחר שנשבע לי ולא הודה דאז פשיטא דלא יהנה מהגזילה דדין תורה הוא דמיד שמודה לאחר מיתה קנאו השם ונתנו לכהנים אלא אפילו הודה להגר בחייו וזקפו עליו במלוה לפרוע לו לאחר זמן והי"א דהו"נ כשאר הלואה שלוה מהגר ומת דזוכה הלוה במה שבידו קמ"ל: ומ"ש דצריך ליתנה נתבאר ממ"ש לעיל בסמוך ובזה הוא שוה להגוזל מחבירו ולא נמצא לו יורש דאינו יוצא ידי חובתו עד שיוציאנה מידו ליתן לצדקה ועד"ר: