פרישה, חושן משפט שסד:ה

כתב הרמב"ם חטף זהובים כו' כל מש"ר בסי' זה בשמו כ"כ בפ"ד דגזילה ע"ש ומדכתב לשון חטף מוכח דמיירי שחטפו בפני בע"ה ובסמוך דמיירי שחטפו שלא בפני בע"ה אמר לישנא דנטל: ואמר דידי חטפתי ועשרים היו פי' והתובע מודה לו במנין: ונמצא בע"א מ"ש כו' שהעד ראה שחטף זהוב אבל אם ראה שחטף ואינו יודע מה אפי' היו ב' עדים לא הוו מחייבי את החוטף ממון א"ל בשבועת הנחטף שישבע שזהו' חטף וכך וכך היה וכל מקום ששני' אין מחייבין אותו ממון אם לא בשבועת התובע אין אומרים בא' מתוך שאיל"מ וכמ"ש לעיל בסי' צ' ע"ש: