פרישה, חושן משפט שנב:ז

תבע המפקיד פקדונו מנפקד כצ"ל והוא מימרא דרבא שם דף ק"ח: וכפר ובאו עדים כן היא הגירסא בנוסחאות המדוייקות ולא כס"א שנדפס בהן וכפר ונשבע דהא גנב א"צ שבועה כדלעיל בריש הסימן וגם בגמרא ליתא: שאע"פ שיצא ידי בעלים כצ"ל: וכשהודה לו כו' ואין לו עסק עם המפקיד ז"ל רש"י דכיון דנאמן אנן סהדי דניחא ליה לבעלים שיתבע לזה דאי משתכח בידיה ניחא ליה דתיהוי בידו דהאיך הילכך תביעתו תביעה וממילא הודאתו שהודה לו הודאה אבל אם לשקר נשבע אנן סהדי דלא ניחא ליה למריה דליהוי תו שומר עליה ותביעתו אינו תביעה וא"כ הודאת גנב אינו הודאה וק"ל: ואם תפסו אין מוציאין כו' ולפי גירסת רש"י יראה כו' עבד"ר: