פרישה, חושן משפט שמ:יא

אבל לאחר ימי שאלתה כן הוא בב"מ דף פ"א ובדין זה הכל מודים אפילו הרי"ף והרמב"ם דסבירי להו בדמי אבידה דחייב עליה אפילו באונסין כמ"ש לעיל סוף סי' רס"ו דשאני התם דמותר לו להשתמש בהן בכל עת שירצה משא"כ שואל דלאחר ימי שאילתה דתו אסור לו להשתמש בה ואע"ג דכ"ר דין זה בסי' מיוחד לקמן סימן שמ"ג מ"מ כתבו כאן דל"ת דדוקא באירע לה אונס בביתו דשואל הוא דפטור כיון דכבר כלתה שאלתו דמה הו"ל למיעבד אבל כאן כיון ששלחה לדרך כל לגבי דרך וע"י שלוחו הוה תחילתו בפשיעה ולהתחייב באונסין קא משמע לן ולקמן סימן שמ"ג אתי לאשמועינן דאפי' עומדת עדיין בביתו ונגנבה או נאבדה חייב: