פרישה, חושן משפט שלח:ה

חסמה ודש בה כו' עד ד' קבין לפרה כו' לשון ברייתא נקט וז"ל שם דף צ"א ת"ר החוסם את הפרה ודש בה לוקה ומשלם ד' קבין לפרה וג' קבין לחמור עכ"ל ור"ל אם שכר בהמה מאחד וחסמו ודש בה וכן הוא במיימוני בהדיא ואע"ג דקיי"ל אין לוקה ומשלם תירץ ר"פ דשאני הכא דמשעת משיכה מיחייב לה במזונותיה ומילקי לא לקי עד שעת חסימה ולהכי אין א' פוטר את השני (ועמ"ש בסי' ש"מ ס"ח דהאי דקאמר ר"פ בשעת משיכה ל"ד קאמר אלא ר"ל משעה שנסתלקו הבעלי' משמירתן) והני ד' קבין נותן לבעל הפרה בשביל אכילתה יתר על שכירותה וכן יתן בעד כל יום ויום משך הימים שחסמה כשדש בה כל היום וכ"כ מור"ם ז"ל בש"ע ע"ש: