פרישה, חושן משפט שכח

המקבל שדה מחבירו כו' שם פרק המקבל (בבא מציעא דף ק"ה:) שתי סאין אחר כל ההוצאה פירוש נוסף על כל דמי ההוצאה שהוציא יש לו שתי סאין ונראה דשיעור שתי סאין דקאמר היינו דוקא לשדה ידוע להן בשיעורו דודאי אין סברא לומר דיהיה שיעורן שוה גדולה וקטנה מאחר שהאחת טרחתו מרובה משל חבירו:

ונותן לו כפי תנאו פי' שליש או רביע או כמנהג העיר במקבל שדה סתם: שכן כותב לו כו' כתבו התוס' וכל האחרונים דל"ד כשכותב אלא אף ע"פ שלא כתב לו ממש ל' זה הוה דינו כאילו כתבו דכתנאי ב"ד דמי וכ"כ רבינו לעיל בס"ס מ"ב ע"ש וכן מוכח לשון רבינו שכתב בסוף הסימן וכמו דלא כתב דמי כו' ש"מ דאף שלא כתבו חייב לשלם לו כפי הראוי כיון שנהגו לכתוב כן:

הוי אסמכתא כו' פי' לגבי מאי דאוסיף על שיעורא [אבל כפי שיעורא] מנהג הוא וכתנאי ב"ד דמי וכנ"ל: