פרישה, חושן משפט שכג

החוכר שדה מחבירו ליתן לו כך וכך כו' כל סימן זה הוא בב"מ דף ק"ו ע"ב ונשנה ג"כ בלשון המקבל ופירש"י [עיין לשון רש"י בב"ח]: אחר שנקצרו פי' בעודן שטוחות לייבש ובלבד שלא יאחר שם מן המנהג רש"י:

וזרעה שעורין כו' פי' ולא אמרינן שיתן לו כאשר גדלו בשדה וה"ה אם לא לקו השעורין אלא השביחו אינו צריך ליתן לו מהם אלא קונה מן השוק כאשר התנה עמו:

והקריסו פי' התליעו: והחמיץ בחבית צריך ליתן כו' דארעא כבר עבדא שליחותא דהענבים לא לקו אלא משנעשה יין בחביותיו ובביתו לקה ואמרינן בב"ב חמרא אכתפיה דגברא שוור ונראה דהיינו דוקא כשהתנה עמו מתחלה יין סתם וכמעשה שהביא שם בגמרא אבל התנה עמו בתחלה ליתן לו חבית יין הנעשה מכרם זה אין צריך ליתן לו יין אחר וק"ל: