פרישה, חושן משפט שכ:א

החוכר שדה מחבירו כו' הוא מירושלמי דדמאי יכתבו הרי"ף בפ' המקבל ע"ש: ליתן דבר קצוב מן הפירות בסי' שכ"ג מבואר דכל חוכר אינו נותן אלא מהפירות הגדולים בתוך השדה ואם רעים הם או התליעו או החמיצו א"צ ליתן לו פירות טובים לכך דקדק רבינו וכתב מן הפירות ר"ל מן הפירות הגדלים בתוך שדה זו ואפ"ה כ"ר דאין חילוק בין חוכר לשוכר ושניהם שוים בזה דאם אכלה חגב או נשדפו או שאר מיני הפסד שעלו בם בפירות השדה ששכר ולא נהנה ממנו כלל אפ"ה חייב ליתן שכירותו במעות או בפירות לקנות מהשוק אם לא שהיתה מכת מדינה דאז בשניהן מנכה לו לפי ערך ההפסד וכמו שיתבאר כל זה בסמוך בסימן זה ובסי' שכ"ב ושכ"ג ושכ"ח ע"ש: