פרישה, חושן משפט ש:ג

אבל אם אמר אביכם כו' דבשלמא אם המפקיד חי הו"ל להמפקיד למידק משא"כ כשמת בד"א כשהפקידו לו כל אחד לבדו זה מנה וזה מאתים כו' נראה דבשלא הפקיד אלא אחד מנה אף שהפקיד לו בפני השני התובעו עתה ג"כ מיקרי ב' כריכות וא"י לומר ולהתנצל אמרתי שאתה מאמינו אלא כשגם השני הפקיד בידו שהיה לו לירא ממנו מאחר שיש לו דררא דממונא לתבוע ממנו שיתבע הר' ומש"ה לא נזכר לא בגמרא ולא בפוסקים האי חילוק דבאם לא הפקיד בידו אלא אחד בפני חבירו דיחשב לכריכה אחת וק"ל: שלא הייתם חושדים כו' פי' שמא חבירו הרואה יתבע ר':