פרישה, חושן משפט רצב:יח

הופקד אתו יין והחמיץ כר ברייתא שם וכחכמים דס"ל הכי: דבש והדביש יצא טעמו ומתקו כמו תשרש תעקר שרשיה רש"י ובגמרא נמי איתא שמן והבאיש והרי הן מקולקלין ועומדין ואינן ראויין לשום אדם: יכול למכרן כו' ובגמרא שמן והבאיש דבש והדביש למאי חזי ומשני שמן למשוח בו עורות ומנעלים ודבש ליתן על מכה של כר הגמל לרפואה ולדברים הללו הם ראויים גם לאחר זמן אלא כדי שלא יופסד (הכל) [הכלי] התירו למכור: