פרישה, חושן משפט רצא:יד

הניח הבהמה כו' שם בפ' השוכר ובפרק המפקיד (בבא מציעא דף מ"א:) אם נכנס בשעה שדרך בני אדם כו' גם זה דוקא בש"ת אבל לא בש"ש כמש"ר בסימן ש"ג ס"ח וע' בגמרא ס"פ הפועלים: אם היה שם היה בורח ממנו כר דהוה מקויים גם את הארי (ואת) הדוב הכה עבדך גם אפשר דאף מפני אדם חלש בורחים כדכתיב ומוראכם וחתכם כו' אשר"י וזה הטעם האחרון כ"ר בשם הראב"ד אבל הנ"י פ' המפקיד ובפ' הפועלים הביא דברי הראב"ד ולא כתב שם ה"ט אלא משום דהו"ל להכניס עמו לעיר ואפשר דמשום דמ"מ צריך הראב"ד טעם לדבריו הא לא הוה אונס הבאה מחמת פשיעה אפ"ה כ"ר כן בשמו א"נ לא כ"ר ה"ט בשם הראב"ד אלא כתב דהראב"ד ס"ל דחייב והטעם לנפשו כ"ר אבל מב"י לא משמע הכי ע"ש: וכן עיקר וב"י כתב שנ"ל שאינו עיקר כיון דהרי"ף והרמב"ם לא פסקו הכי: