פרישה, חושן משפט רפט:א

האחין שיש בהן גדולים וקטנים כו' כ"כ הרא"ש פרק אלמנה נזונת: ומ"ש ובשומת ב"ד בא לאשמועינן דאין כח לאפוטרופוס לחלוק בלא שומת ב"ד ב"י וכ"כ המ"מ: ובגורל משום דיתמי לאו בני מחילה נינהו: ומ"ש דוקא דלא טעו אבל אם טעו בשתות אין להקשות דהול"ל ודוקא שלא טעו בשתות דל' הגמ' נקט דמקשי אהדדי ומשני הא דטעו הא דלא טעו וכתב הר"ן עליו די"מ הא דלא טעו דוקא דלא טעו כלל אבל הרי"ף והרמב"ם כתבו דוקא דטעו בשתות ע"ש: ומ"ש אבל אם טעו בשתות כו' אע"ג דבעלמא בטעו שתות המכר או החלוקה קיים ומחזיר אונאה ביתומים שאני וכבר נתבאר זה בסי' ק"ט הרא"ש: דשייך בו גוד כו' הטעם דאין אפוטרופסין רשאין למכור חלקם וכמ"ש הביאו רבינו לעיל ס"ס קע"א גם ב"י ל' סימן ר"ץ סי"ז אבל אינו ר"ל שלא יחלקו לחצאין דבר שאינו ראוי לחלוק כי אם לומר עליו גוד כולו או אני אגוד כולו דזהו פשיטא ואצ"ל דמאחר שאין בו שיעור חלוקה מהיכי תיתי שנאמר שיחלקו בקטנים טפי מבגדולים: