פרישה, חושן משפט רסו:ג

של כל ישראל חייב כו' בפ"ב דע"ז נלמד מדכתיב כל אבידת אחיך כו' כאילו כתיב אבידת כל אחיך וק"ל: ל"ש אבידת קרקע כו' בפ"ב דמציעא מימרא דרבא וגם זה מדכתיב כל אבידת אחיך נפקא ומש"ה נקטו רבינו כאן (אע"פ שמקום דין זה בסימן רנ"ט) לאשמועינן שהני תרתי דינים מחד קרא נפקא מיתורא דכל דקאי אאבידת ואאחיך ב"י: ומ"ש חייב לגדור בפניהם כדי להציל נראה פשוט דבעל הקרקע צריך לשלם לו דמי הגדר ושכר פעולתו וכמ"ש לעיל (בסי' רס"ד) דצריך ליתן שכר הראוי לבעל הקנקנים ולהמעבירו בנהר כיון דעשה לו מלאכה דמדרך בני אדם לשכור עליו פועלים וליתן לו שכרן וקמ"ל כאן דחייב זה לעשותו ולקבל שכרו וק"ל: