פרישה, חושן משפט רסד:ח

ואמר לו טול דינר כו' פי' ואמר לבעל המעבורת טול דינר: אין לו אלא שכרו פי' שכר הקצוב להספן: בטל מצודתך כו' צריך ליתן לו כל שכרו נראה דר"ל כל מה שפסק לו אפילו טובא ואע"ג דבגמרא קאמר טעמא דמילתא משום דא"ל אפסדתן כוורא בזוזא ה"ט משום דקאי שם כשפסק לו דינר בשכרו אבל ה"ה טפי נמי כשפסק לו יותר מה"ט גופא דהא ידוע דגם בזוזא דהוא דינר לאו מילתא דפסיקא דאפסדיה אלא כיון דהיה יכול להיות שהיה צודה בעת הזאת בעד דינר דגים הצריכוהו ליתן כל הדינר כמו שפסק עמו ה"ה אם פסק עמו טפי משום דגם זה יכול להיות שיעלו במצודתו בפעם ההיא כ"כ דגים ומש"ה סתם רבינו וכתב כל שכרו וכן מוכח לשון הרא"ש והרמב"ם ועבד"ר כי שם הארכתי בהוכחת זה ודוק: