פרישה, חושן משפט רסד:ב

שטף נהר חמורו כו' עד סוף הסימן מקור דברים הללו המה ממשנה וגמרא דפ' הגוזל בתרא (בבא קמא דף קט"ו וקי"ו) ועבד"ר בסימן זה ובסימן רס"ה ושם כתבתי לשון הגמרא ולשון הרא"ש וביאורו בס"ד: שלו שוה מאה ושל חבירו שוה ר' דאל"כ מה היה דעתו של זה שהניח שלו לאבדן והציל של חבירו אלא משום שסבר שיטול מחבירו יותר מכדי שיעור חמורו: אין לו אלא שכרו כפי מה שנותנים לפועל בטל להציל חמור אבל שכרו מיהא נוטל ואינו מחשב שכר השבת אבידה דהא לא גרע הצלת חמור שלו מאילו היה לו מלאכה ובשיש לו מלאכה התורה פטרתו מלהשיב כדלקמן (סי' רס"ה) ועמ"ש שם בדרישה: