פרישה, חושן משפט רסב:יז

הלוקח פירות כו' משנה שם דף כ"ו: אם צרורים כו' פי' המעות צרורים ומונחים בפני עצמן בתוך הפירות חייב להכריז דהא אפשר שיתן סימן אפילו באופן עשיית הקשר וכ"ש שיכול ליתן סימן מנין כנ"ל ועבד"ר: ואם הם מפוזרים פי' ואז ודאי דרך נפילה באו ומש"ה הבעלים מתייאשין שלא יחזיר להם המוכר שיאמר לו דילמא משל אחר הן: וכן הדין כשהתגר בעצמו מצאן והוא ששהו בידו כו' האי והוא ששהו בידו (קאי) אכשהתגר בעצמו מצאן דלפני זה קאי וה"ק כיון שלא מצאן עד ששהה כשיעור עירוב דאז הוה יאוש מדעת כשמצאן לאפוקי אם מצאן קודם שיעור עירוב אף אם לא בא עדיין בעל המעות אחריהן מ"מ משעת מציאה עליו להחזירן דהו"ל יאוש שלא מדעת ועד"ר שהבאתי לשון התוס' שמוכח מלשונו כן וישבתי לשון הרא"ש דלא משמע מדבריו כן ע"ש: והוא שדשן כו' כצ"ל: