פרישה, חושן משפט רנ:כג

וכתב הרמב"ם ז"ל דה"ה כו' בפ"ט מזכייה כ"כ: ולא נהירא כו' ואינו יכול לחזור בו כתב ב"י י"ל דמשכחת לה מתנת שכ"מ במקצת שיכול לחזור כגון בשעה שנתן לו אותו מקצת פירש שנתנו לו בתורת מתנת שכ"מ דכל כה"ג יכול לחזור כמ"ש רבינו וכמ"ש בשמו לעיל (סעיף י"ד) עכ"ל וכבר כתב תירוץ זה המ"מ פ"ח על ההיא שהביא רבינו לקמן (סעיף ל"א) ומ"ש רבינו בשם הרמב"ם כאן הוא בפ"ט ולא הוצרך המ"מ לחזור ולפרשו כיון שכבר כתבו בפ"ח ורבינו שכתב עליו ולא נהירא נראה לו האי תירוצא לדוחק דא"כ מאי קמ"ל הרמב"ם בזה דהא כבר נתבאר דבענין כזה דין מתנת שכ"מ יש לו וגם כ"ש הוא דכיון דפירש דבריו דבמתנת שכ"מ נותן לו הרי גילה דעתו שלא בכל ענין הוא נותן לו וק"ל ועבד"ר שכתבתי ישוב אחר לדברי הרמב"ם שפי' כשיטת התוס' ודוק: