פרישה, חושן משפט רמד:א

האומר לשנים כתבו כו' בפ' כל הגט רב אמר מתנה אינה כגט ושמואל אמר מתנה הרי היא כגט וז"ל הרא"ש ס"פ התקבל אמר רב מתנה אינה כגט כו' כלומר בגט הוא דאמרינן אם אמר כתבו גט לאשתי לא מצי לשווייה שליח למכתב גט משום ביזיון דבעל (משום דעליה רמיא לכתבו כדכתוב וכתב ויאמרו שאינו יודע לכתוב ר"ן) אבל במתנה ליכא ביזיון ושמואל אמר מתנה נמי כגט דס"ל דהטעם הוא בגט משום דמילי נינהו ומילי לא מימסרי לשליח דלטעם זה אין לחלוק בין גט למתנה והלכתא שמואל ובזה הכל מודים וכמ"ש הרמב"ן בסמוך דלא אמרו מתנה הרי היא כגט אלא באומר כתבו כו' ש"מ דבזה מודה והכי הוא הצעת דברי רבינו מתחיל בדין הפשוט לכ"ע דגם במתנה אמרינן מילי לא מימסרי לשליח ואח"כ כתב והרמב"ם כתב דגם באומר אמרו שוה דין מתנה לגט שדבריו אינו כלום אפילו אמרו כן לאחרים כמו שציוה להן וכ"ש אם שינה מציוויו וחתמו הם עצמן והראב"ד הוסיף עוד להשוות מתנה לגט דאפילו אמר לג' תנו אינו כלום אבל הרמב"ן כתב כו' דלא כהרמב"ם והראב"ד ומסיק דהכי מסתבר ועבד"ר: