פרישה, חושן משפט רמג:טז

ששאלת ראובן הוציא שטר משכונא כו' בכלל ס"ו דין ג' כ"כ: אצל ישמעלים א' שפחתה צ"ל דעניינה של לאה נעשית ע"י לוי מש"ה לקח הוא הכרך מהשפחה וגם אמר מעולם לא צותה לאה כו' וק"ק מנא ידע זה אלא ודאי אמר אי איתא דצותה היה לי ידיעה מזה וק"ל: שלאה נתנה החצר בקנין כו" פי' וכיון שהוא שטר אקנייתא שנזכר בו קניין אף אם לא היה מגיע השטר לידו לעולם מ"מ זכה בו דעדים קא זכו ליה משעת הקנין לאפוקי אם לא היה נזכר בשטר שום קנין רק היה כתוב בו שדי נתונה או מסורה לך לא קנה ליה עד שהגיע השטר לידו בחייה כדין כל שטר הודאה וכמש"ר ס"ס ל"ט והא דמשמע מתשובה שכתב רבינו לעיל ס"ס רמ"א אלמנה שנתנה לא' מבניה כו' דאין הקנין חל עד לאחר מיתה שאני התם שהקנין הנזכר בשטר היה באופן שלא יקנה אותה כ"א ע"פ התנאי המבואר בו ולהכי מסתמא לא היה הקנין חל עד לאחר שיקויים התנאי וכמ"ש שם ועיין בגוף תשובה כלל ס"ו דין ג'. ומ"ש וגם שטר זה אין ידוע שהיה ביד הנותן כו' ר"ל גם כו' דמה"ט לחוד בלי טעם ראשון זכה בו שאול: