פרישה, חושן משפט רלב:ד

מכר חפץ לחבירו ונמצא כו' כ"כ הרי"ף והרא"ש בפ' הזהב: שזהו מקח טעות פי' ולא אמרו שיעור חזרה בכדי שיראה לתגר אלא גבי אונאה: והוא שלא נשתמש כו' עד שאלה לא"א הרא"ש ז"ל הכל מדברי הרמב"ם פרק ט"ו דמכירה: אין מחשבין פחת המום אפי' למ"ד דאפילו דבר שא"א להשלים קיים המקח ומחזיר אונאה שאני הכא שחסרון בכולו שהמום מפחית ומגנה ונותן דופי בכל החפץ משא"כ בחסרון מדה וק"ל: הרשות ביד המוכר כו' נראה דלדעת ר' יונה שכתב רבינו לעיל סי' רכ"ו סעיף ז' בשמו דכל זמן שהמתאנה יכול לחזור גם המאנה יכול לחזור כו' ה"נ אפי' אם אין הלוקח מבקש הפחות כ"ז שלא גילה דעתו שרוצה בקיום המקח יכול המוכר לחזור ודו"ק: