פרישה, חושן משפט רלב:טו

המוכר לחבירו כו' בפרק המפקיד (בבא מציעא דף מ"ב) ועד"ר: ולא ידע שלא אכל ומת כו' פי' הרא"ש בפ' המפקיד דמיירי דפירש לו שקנאו לרדיא דאל"כ יכול לומר לו למה לא שחטתו מיד כדלקמן סכ"א והיא מימרא דשמואל פרק המוכר פירות א"נ אפילו מכרו לשחיטה הוה מקח טעות שצריך להיות שיחיה עד יום השוק: ואם הוא סרסור שקונה ומוכר ואפשר כו' כצ"ל ועיין בי"ד סימן קנ"א דכ"ר דאיש כזה נקרא ספסרא ולא סרסור וכן הוא ל' הגמרא כאן בפ' המפקיד וכמ"ש בדרישה אלא שרבינו לשון הרמב"ם תפס וליכא לטעות בדבריו כיון שכתב דקונה ומוכר וק"ל: ואינו נראה כן כו' עד"ר: מכל מקום הטעה אותם וצריך לשלם כן צריך להיות: