פרישה, חושן משפט רכח:ה

כגון אם יש מום במקחו כו' נראה דאפילו אינו מטעהו בשוויו דנותן לו בזול טפי כפי ערך המום אפ"ה אסור והשתא הוה דומה לגניבת דעת דאסור אפילו בלא חסרון ממון ועוד דאל"כ ק' פשיטא דהו"ל בכלל אונאת מקח וממכר דלעיל א"ל שתאמר שאין החסרון עולה לשתות וא"כ (הו"ל) [הוא] נאמר אף שאין בו חסרון כלל וק"ל מיהו י"ל דכאן בא לומר דעובר על לאו דוכי תמכרו ממכר וגו' לא תונו דהזהירה התורה דלא ירמהו ויגנוב דעתו נוסף על לאו דגזילה ודומה לזה כ"ר בר"ס רל"א ז"ל אסור לדמות לחבירו בענין המדה כו' והעושה כן עובר בלאו דלא תעשו עול מלבד מה שגוזל את חבירו עכ"ל: