פרישה, חושן משפט רכז:מב

ובחטין שזרען בקרקע כו' מיבעיא כו' ל' הגמרא דף נ"ו כמונח בכדא דמי ויש בהו אונאה א"ד בטלינהו גבי קרקע ואין בהן אונאה: כגון שמכר לחבירו קרקע כו' רבינו פי' כפרש"י והתוס' אבל להרמב"ם שיטה אחרת ועד"ר: ואמר שזרעה כראוי כו' דאי באומר שדאי בה שיתא ועדים מעידים שלא שדי בה אלא ה' הוה מקח טעות וחוזר כמש"ר לקמן סימן רל"ב דדבר שבמשקל ובמנין אפילו בכ"ש חוזר וכן מפרש שם בגמרא לכן הוצרכו לומר דמיירי שאינן מחולקין בכמות הזריעה שידוע ששדי בה ה' אלא שהוא אומר שדי בזריעה זו ועדים מעידים שקרקע זו בעי טפי מ"מ לא חשיב זו אונאה קרקע כיון דאי הוה שדי בה כדבעי לה היתה שוה דמי המכירה נמצא שהאונאה מן החטים תוספות: לפיכך אין מוציאין מיד הנתבע וכן אין משביעין אותו אלא היסת דאין נשבעין על הקרקעות כמ"ש לעיל סימן צ"ה: