פרישה, חושן משפט רט:ו
Prisha, Choshen Mishpat 209:6 · פרישה · free full Hebrew text
Open in the reader →כתב בעל העיטור כו' עד ואין דעת א"א ז"ל כן עד"ר: ששניהם מתני' ויודעים בדשלב"ל כו' פי' שגם הלוקח יודע שמה שהתנה עם המוכר הוא אינו ברשותו ולא בא לעולם דהא אילן זה קאמר או מה שתוציא ותלד פרתי וכנ"ל ולהכי לא הוה תנאי: אבל אם המוכר מתנה בדבר כו' פי' והלוקח סובר שיש ביד המוכר אותו הדבר מש"ה חייב לקיים תנאו אבל אם גם הלוקח יודע שאינו בידו אינו חייב להשתדל לו אם לא שאותו הדבר מצוי בשוק למכור לכל דבזה חייב לעמוד במקחו וממכרו וכמ"ש בס"ס רי"א ועד"ר שהוכחתי זה: ואין כן דעת א"א הרא"ש ז"ל פי' אלא ס"ל דלעולם דבר שאינו ברשותו כדשלב"ל דמי ואין אדם יכול להקנותו ומש"ל בסימן ר"ח דפוסק עד שלא יצא השער ואע"פ שאין לו המקח קיים הא כבר כתב שם דהיינו דוקא כשהקנה לו באחד מדרכי ההקנאות ור"ל באופן המועיל דהיינו במחייב ומשעבד עצמו דמהני אפי' בדשלב"ל כמש"ר בסי' ס' וע"ע מש"ש ולקמן ס"ס רי"א ודוק: