פרישה, חושן משפט רז:י

אסור לו ללוקח לאכול פירות עיין בי"ד סימן קע"ד ולעיל ס"ס קפ"ב: אבל אם אמר הלוקח כו' זה גם כן מיירי באומר כן בשעת גמר מכר דאינו בתחילת המכר אמרינן דמדעתיה מכרו לו ואילו לאחר המקח לא שייך תנאי וכמש"ר בס"ב בשם הרא"ש וכאן לא צריכין לומר שהיתה מתחילת תנאי ביניהן שלא יצטרך להדר לו זביני כשיתן לו המעות וכמ"ש לעיל דשאני הכא דסתמא נמי הכי הוי דכל דמזבין אדעתא למיקם בידו הוא זבנה וק"ל: או לאחר שהתנה כו' נראה דיש צד רבותא בזה דאף שהתנה המוכר טובתו והו"א דתו אמרינן פטומי מילי נינהו קא משמע לן דאפ"ה כיון שהשיב לו הלוקח אם לא תשתנה דעתיה אמרינן דעד עכשיו שלו היה וחוזר ומוכרו לו אח"כ ברצון נפשו: