פרישה, חושן משפט קצו:ב

אבל אם קראו ובא כו' והטעם דעבד אדעתיה דנפשיה אזיל אבל עבד קטן דינו כבהמה דאדעתא דמריה אזיל לפי שאין לו דעת: או שאמר לו כו' כ"כ הרמב"ם פ"ב דמכירה. כתב הב"י הטעם משום דכיון דטעמא דאדעתא דנפשיה אזיל לא שנא בין קראו לו ובא אליו לאומר לו רבו הראשון לך אצל הלוקח ונראה דבעבד קטן דמהני ביה קריאת הלוקח כדמסיק ה"ה דמהני נמי בשרבו הראשון א"ל לך אצל הלוקח דהו"ל כמסרו לידו: