כתב הרמב"ם כו' ואבד פטור פ"ב משלוחין כ"כ וכתב ב"י ויליף הכי מדין שלוחים שכתב בסמוך שאמרו בגמרא צלוחית אבידה מדעת היא עכ"ל ול"נ יותר דדייק לה מדקאמר טעמא דרבנן דלא שלח לו הקטן אלא להודיעו כו' וכנ"ל משמע הא בכה"ג שאמר ליה בפירוש שלחהו לי ע"י דפטור וק"ל. (ד) ולמעלה בסימן קכ"א כתבתי דין השולח כו' כצ"ל: