פרישה, חושן משפט קפג:ו

בין לאכילה בין לסחורה כו' פי' לאפוקי ממ"ד פ' הגוזל קמא דס"ל שליח ששינה קנה לנפשו בשינוי למיהוי הריוח שלו אליביה דוקא בששלחו לקנות חיטים לאכילה איכא קפידא כשמשנה וקנה שעורים דקנאם בשינוי אבל שלחו לקנות חיטין לסחורה ליכא שינוי דמה לנו אם ירויח בזה או בזה אבל לפי מאי דקיי"ל דאינו קונה בשינוי כלל אין חילוק בין קנאם לאכילה או לסחורה אם פחתו פחתו לו הואיל ושינה יאמר הלה אם לא שינית לא היה הפסד: