פרישה, חושן משפט קעח:ב

אפילו בקמה העומדת ליקצר כו' ל' הגמרא [עיין בב"ח שמביאו] ופי' רבינו כפי' רשב"ם שכתב ז"ל לומר שנוטל כדין אריס שיורד ברשות אפילו בשבח המגיע לכתפים גמר פירי כגון קמה ליקצר וענבים ליבצר נוטל כל החצי כדין אריסי העיר ואפילו היא שדה שאינה עשויה ליטע אלא לזריעה ונטעה הוא נוטל כל דינו כו' ע"כ וביאור הדברים דתרתי קמ"ל חדא דאע"ג דשאר אדם שאינו יורד ברשות אפילו נטע שדה העשויה ליטע וזרע שדה העשויה לזריעה אפ"ה אינו נוטל כדין אריס שנוטל בגמר הפירות לשליש או לרביע או למחצה אלא שמין לו כמה אדם רוצה ליטול לקבל שדה זו ליטע מ"מ שותף כיורד ברשות דמי וכאילו אמר לו לירד בתורת אריסות לשליש או למחצה ועוד קמ"ל דאפילו נטע שדה שאין עשויה ליטע או זרע שדה שאין עשויה לזריעה דכה"ג באינש דעלמא שמין לו וידו על התחתונה אם השבח יותר על היציאה כו' אפ"ה בשיתוף לעולם יש לו דין אריס ואם אין כאן שבח עכ"פ נותן לו חלקו בהוצאה ואף שלא הזכיר רבינו וענבים העומדים ליבצר מ"מ כ' ואפי' בשדה שאינה עשויה ליטע דמשמע הוא נטע ונוטל ענבים (והול"ל אפילו אינה עשויה ליזרע כיון דמתחיל בקצירה) דל' הגמ' נקט בקיצור ושם כתב ג"כ ענבים ליבצר והא דכתב בקמה העומדת ליקצר משום דביה התחיל ר"ש בפירושו וכנ"ל: