פרישה, חושן משפט יז:ב

אחד יושב למעלה כו' בשניהם עומדים לא שייך זה דמי ימחה ביד השני לגשת ולהתקרב ג"כ וק"ל: והעדים לעולם בעמידה שנאמר ועמדו שני האנשים אלו העדים. אשר להם הריב אלו בעלי דינים וכן הוא בס"א והוא ברייתא בריש שבועת העדות ויליף לה התם דשני אנשים היינו עדים דג"ש דשני שני דכתיב ע"פ שנים עדים כו' ועוד וכי שנים באים לדין וג' אינם באים לדון או וכי אנשים באים לדון ונשים לא באים ובעדים אין שייך תחילת הדין (ואע"ג דאמרינן בפ' ראוהו ב"ד דקבלת עדות כתחילת דין וכתבתיו לעיל סימן ה' וז' היינו לגבי דיינים אבל לגבי עדים עצמן פשיטא שהגדתן הוא תחילתן וסופן כגמר דין הוא וז"ש רבינו והעדים לעולם בעמידה) וכיון דעדים ובעלי דינים מחד קרא נפקי אמרינן בבע"ד דומיא דעדים מה עדים גמר דין אף בע"ד בגמר דין וע"ש בגמרא דאיכא עוד שם לישנא אחרינא: