פרישה, חושן משפט קמו:ג

ע"א בעדות קרקע לאו כלום הוא פי' א"צ לישבע על דבריו ש"ד להכחישו דאם הוה חייב ש"ד הוה אמרינן דאית ליה דין מחויב לישבע נגד ע"א ואינו יכול לישבע וכמ"ש בסימן שלפני זה ס"ה בע"א המעיד על פירות: ומש"ר ול"נ לא"א הרא"ש ז"ל כו' שם כתב דלא אר"נ מחאה בפני ב' אלא לאפוקי ממ"ד דבעי ג' ודוקא שלא בפניו ומשום דבעינן עדות אבל כשמיחה בפניו והוא מודה הודאת פיו כמאה עדים: דהו"ל ליזהר בשטרו כיון שידע שזה מיחה פי' וראה שדעתו לערער עליו הו"ל לשמור שטרו והראב"ד כתב כדברי הרמב"ן והביאו הרא"ש שם וגם הרשב"א כ"כ בתשובה ומטעם דיכול לומר המחזיק כיון דלא מיחה בי אלא בפני אחד ל"ד קאמר וחוכא בעלמא הוא ולא מזדהר בשטריה: