פועל צדק לט

להסיר חרפתו ולשכח שלא יאמרו זכור מעשיך הראשונים

יומא ך"א ך"ו תמיד פרק ב' סהי"ד ה' תמידין פ"ב סה"מ מ"ע ך"ט סמ"ג עשין קצ"א

קלב) להדליק אש על המזבח תמיד שנא' והאש על המזבח תוקד בו. רמזו שהאש הוא היסוד הראש מארבע יסודות באדם. וכענין שכתבנו בלחם הפנים שהאדם מתברך לפי מעשיו שהוא עוסק בהם לרצון בוראו מצינו לומר גם בזה שהוצרכה הברכה בו שיהי' האדם יתברך שלא יהי' פחות ולא יותר מדאי רק שיהי' תוקד בו תמיד לעבודת הבורא ולתורתו ולמצותיו

זבחים צ"ד יומא מ"ו סהי"ד ה' תמידין פרק ב' סה"מ ל"ת פ"א סמ"ג לאוין של"ד

קלג) שלא לכבות האש מעל המזבח שנא' לא תכבה, (מלקות). כמו שכתבנו למעלה במצות עשה דאש תוקד. ושורש זו. הצוואה באש להבעירה ושלא לכבותה אחד הוא ואין צורך לחזרו

זבחים נ"ג ע"ב סהי"ד ה' מעשה הקרבנות פ"י סה"מ מ"ע פ"ח סמ"ג עשין קפ"ה

קלד) לאכול הכהנים שיירי מנחות שנא' והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו. שכבוד הוא לקרבן שיאכלוהו משרתי הש"י בעצמם

זבחים ל"ו מנחות נ"ה נ"ו סהי"ד ה' מעשה הקרבנות פי"ב סה"מ ל"ת קפ"ד סמ"ג לאוין ש"ל

קלה) שלא לעשות שיורי מנחות חמץ שנא' לא תאפה חמץ חלקם נתתי אותה מאשי. (מלקות)

מנחות ד' נ' סהי"ד ה' תמידין פ"ג ופי"ג ממע"ק סה"מ מ"ע מ' סמ"ג עשין קצ"ה.