פני יצחק חלק ב רלז

השמטות להיות שו"ב לרבים כמאז וכמקודם וברור: ואגב אורחאי מידי עוברי בס' הבהיר הנ"ל חזיתיה למר נר"ו שם בדקמ"ג סוף ע"א שבשפלנו זכר לנו מ"ש בעניותי בסה"ק פני יצחק ח"א ביו"ד סי' א' על נדון אותו שוחט שנשאלתי עליו שם ומני"ר נר"ו שלא חשתי לבאר בריעותא דההוא טבחא שהתרו בו שלא ישחוט לבדו עד שיבא אצלם וכו' והוא לא עשה כן והלך ושחט לבדו ב' כבשים וכו' דהיה לי לבאר אם יהיה פסול מצד זה וכו' יע"ש וגם ראיתי אני עני מ"ש הרב הנז' נר"ו בדקי"ג ע"ב ואילך דהתם אסף איש טהור כל דברי להקת הפוס' ז"ל המדברים בפרט זה להוכיח מהם לאסור ולפסול כל מה ששו"ב החר"א הנז' אחר שאסרו ופסלו שחיטתו רבני וגאוני אזמיר יע"א והכריזו ברבים ששחיטתו פסולה וטריפה יעויין שם באורך: ואחר המחי"ר הראויה אליו אין דין זה דהרא"ש ורי"ו ודעימייהו ז"ל שייך כלל באותו שוחט דכל הפוס' הנז' קמאי ובתראי ז"ל שדיברו בפרט לה כולהו מיירי בקהל או ממונים או רבני ודייני העיר שהטילו חרם או שבועה או הכרזו ברביים שלא ישחוט כי אם פו"פ או פי' דבריהם בתקנתם או בהכרזתם ששחיטת פ' פסולה ואסורה אם עבר ועל אחת מכל אלה ושחט אזי באנו לדין הרא"ש זרי"ו ז"ל לאסור שחיטתו של האיש ההיא ששחט אי משום דהו"ל כחשוד לאותו דבר ואי משום דיכולים הצבור לאסור את המותר כמבואר כ"ז בדבריהם ז"ל הבאים בדברי הרב הנז' גופיה שם ומשם באר"ה משא"כ בההוא נדון שכתבתי עליו אני עני שם דהשוחטים דוקא הם שהתרו עליו התראה בעלמא שלא ישחוט לבדו וכו' ולא השביעוהו ע"ז כלל וגם לא פסלו לשחיטתו ברבים והם אין להם כח ב"ד לאסור את המותר וא"כ מה דמות יערוך האי עובדא לדין הרא"ש ורי"ו ז"ל דהתם ודאי דהו"ל כחשוד לאו"ד כיון דהגזירה יצאה מפי הציבור או הרבנים או הממונים או השביעוהו שלא ישחוט ועבר ושחט התם ודאי שייך האי דינא דהרא"ש ורי"ו ז"ל וכמובן א"כ לא פש גבן באותו נדון כי אם מ"ש באמת הגמור שלא שחט ונמצא שקרן ע"ז היו רוצים השוחטים לפוסלו משום דחשבוהו עבריין על שבועתו שנשבע באמת וע"ז כתבתי להם שם מה שנלע"ד בהכשרו כיעו"ש ותו ל"מ: בדכ"ח ע"ג שיטה מ"ח בד"ה מ"ש בפרט זה דס"ס נגד מרן וכו' נ"ב ע"ע בסה"ק פנ"י ת"א בדע"ד ע"ב שיטה ל"ו בד"ה ועיין בתשו' הגאון וכו' שנשמט שם כמה תיבות וכצ"ל שם ועיין בתשו' הגאון מ"ש מהרח"א ב"ד ז"ל אשר הובאה באהל יוסף סי' כ"ט שחלק ע"ד השו"ג ז"ל דעבד ס"ס להקל וכו' יע"ש וזהו דלא כהרב חס"ל וכו' ע"ב ור"ל שזה שחלק מהרח"ב בד' ז"ל ע"ד השו"ג ז"ל זהו כהחס"ל ז"ל ועיין עוד שם בפס"ד העגלות בד"מ ע"א דשם כתבתי הסברות כסדרן יע"ש: בדע"ב ע"ד בד"ה ואת מצאתי וכו' נ"ב עתה: נד"מ ס' כפי אהרן ח"ב ושם ראיתי לו ז"ל בהל' כתובות סי' ג' דשקו"ט טובא בהאי דינא ואייתי בידיה תשו' הגאון מהר"י בן מיגאש ז"ל יעש"ב ואין הפנאי מסכים עמי כעת. לעמוד ע"ז עוד הפעם ובעז"ה נקי נדר אשנה עוד פרט זה ואתהלכה ברחבה: בדע"ז ע"א שיטה ל"ג בד"ה הכלל העולה וכו' דנערה זאת הותרה לגמריה וכו' ג"כ זאת מאיתי להודיע ברבים כי שלחתי תשובתי זאת עצמה לרבנו וגאוני עוב"י אזמירי ע"א יצ"ו להסבים עמי בהתר הנערה בלא גט ואחר כמה חדשים הגיעני מהם פס"ד ארוך ועלתה הסכמתם הרמה להצריכה גט דוקא ותכף ביטלתי דעתי נגד דעתם הרחבה והצרכתיה לקבל גט כריתו' וכן היה שגירשה המקדש בגט כריתות עי' מע' בדה"ץ שבעירו צובה יע"א למען יעמדו על המקדש לגרשה בגט ונשאר שם זוהי סיבה שלא נדפס פה בסה"ק דנא ודי בהערה זו: בדע"ה ע"כ שיטה י"א עם שלענד"ן דז"ל קצת דעכ"פ באיסור יבמה לשוק ליכא רק לאו בעלמא וכו' נ"ב ע"ע להגאון מהרד"א קובו ז"ל גופיה שם סי' ח"י דס"ד ע"א שעמד בזה שם אי איסור יבמה לשוק חשיב דבר ערוה או לא. והכריח דכוון דקי"ל שומרת יבם שזינתה מותרת ליבם כמ"ש בסי' קנ"ט וקי"ל נמי דקידושין תופסין בחייבי לאוין א"כ לא חשיב דבר שבערוה ושכ"כ הגאון נודע ביאודה ז"ל דלא חשיב דבר שבערוה גם לרב דסבר דאין קידושין תופסין ביבמה מ"מ כיון דגם לדידיה אין הוולד ממזר אינם כערוה יע"ש ושכ"כ הריטב"א ז"ל בחי' והתוס' ז"ל בפ' החולץ ואין חולק ע"ז זולת המרדכי בפי מ"ח וסה"ת יע"ש וכיון דרוב הפוס' ס"ל דלא חשיבא דבר שבערוה א"כ שפיר יש לחלק בין איסור יבמה לשוק לאיסור ערוה ממש וכמ"ש מרן החבי"פ ז"ל ואנן בעניותין וככל הכתוב לפנים האר"ש ויש להרגיש קצת מ"ר הגאון מהררא"ק ז"ל שבסי' ח"י הנ"ל שלא זכר שם לדברי התוס' ז"ל דבכורות דאייתי הגאון המהרי"ט ז"ל דקיימי בסברת המרדכי וסה"ת ז"ל דס"ל איסור יבמה לשוק חשיב דבר ערוה והוא פלא : דפ"ג ע"א שיטה ל"ב בודאי דהוו הדרי בהו וכו' נ"ב עתה ראיתי להרב מכח השולחן. ז"ל באה"ע סי' ט"ו שנשאל גם הוא ז"ל אותו נדון של הרב מר ואהלות ז"ל וגם הוא ז"ל חייב להבעל הנכפה במזונות אשתו אפי' שהיא בבית אביה ואייתי בידיה תשו' מהרימ"ט ז"ל הנז' לפנינו האר"ש יע"ש והאי תנא דמסייע לן טובא ונעלמו ד"ק מרבני וגאוני ירוש' הנ"ל והוא פלא: בדק"ג ע"א וחזינא וכו' נ"ב אח"ז כר"מ סי' ישמ"ל וראיתי לי שם בח"מ סי' פ' תשובת הרב המופלא מהרח"פ ז"ל שהאריך זה קצת ושם הביא ג"כ מ"ש הרב זכות אבות ז"ל בסי' פ"ג הנ"ל יעש"ב ואכמ"ל עוד בזה: