המוצא מעות במקום שרבים מצויין שם אפי' יש לו סימן ואפילו בעלים לא ידעום שאבדום הרי אלו שלו. [מה שנקדתי נראה לי טעות לרמוז בפסקים מאחר דקיימא לן כאביי דסבר ליה יאוש שלא מדעת לא הוי יאוש כדאיתא להדיא בגמ' ובתוס' סי' צ"ג ומה שמפרשים התוס' ואפי' היינו לדעת המקשה וק"ל): ד"ה ת"ש: ע"ב