פסק ריא"ז דהא דאסר בפ' מקום שנהגו לעשות מלאכה בע"ש ויו"ט מן המנחה ולמעלה היינו דוקא מלאכה קבועה שאסור לקבוע עצמו להשתכר למלאכה משום צרכי שבת אבל מלאכה בעלמא שהיא לשעה ואינו קובע לעצמו עלי' ההיא ודאי שריא כדתנן פ"ק דשבת בש"א אין שורין דיו וסממנין וכרשינין אלא כדי שישורו מבע"י וב"ה מתירין: