פסקי רקנאטי עב

כל מצוה שלא בירך קודם עשייתה מברך אחר עשייתה בר מסעודה דאסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה וכיון שעבר ואכל והגיע ברכה אחרונה הואיל ואידחי אידחי והר"מ במז"ל כתב כל העושה מצוה ולא בירך אם היא מצוה שעדיין עשייתה קיימא כגון לבש תפילין ונתעטף בציצית וישב בסוכה מברך אחר עשייתה. ואם דבר שעבר הוא כגון השוחט בלא ברכה והמפריש תרומה ומעשרות אינו חוזר ומברך: